Seinen

שבוע טוב לקוראי הבלוג,

יכול להיות ששמתם לב שכמות הפוסטים שלי לאחרונה הצטמצמה עד לכדי חוסר קיום, אבל לפחות אני משתדל להוכיח שאני עוד בחיים. אז כן, אני עוד חי וכך גם הבלוג, ולמעשה, לא רק שהוא חי, הוא גם חגג יומולדת שנה לפני כמה ימים. אני מניח שהידיעה הזו הגיעה כבר לפינות הכי חשוכות באינטרנט ואני בטוח שכולכם חשים את הריגוש. אין מקום טוב מזה להודות שוב לאנשים שהביאוני עד הלום ועזרו לי לא להתייאש - רן יפת, ערן, סרגיי, אריאל, יבגני, סמדר, אברהם וקהילת האנימה הישראלית כולה.

זה גם המקום לקצת סיפוק עצמי - ב-14 לאוגוסט 2008 רכשתי את הדומיין והמשכתי בכתיבת בלוג סיקורים שהתחלתי לכתוב כחצי שנה מוקדם יותר. מאז סוקרו 63 כותרי אנימה ו-9 כותרי אנימציה מהעולם. בזמן הזה נרשמו כ-12,000 כניסות והסיקור הנקרא ביותר עד כה הוא זה של וויצ'בלייד (כנראה בגלל העובדה שמוזכרת בו המילה ציצים). גולשים הגיבו לסיקורים כ-300 פעמים (נהניתי מאוד מכל אחת ואחת מהתגובות), ומערכת ההגנה של הבלוג זיהתה וחסמה בהצלחה מעל 3000 הודעות ספאם (גם מהן נהניתי קצת).

נמשיך כמנהגנו, באירועי הימים האחרונים.

- מסתובבות ברשת שמועות על עונה חדשה לברזרק. בעשור מאז הסתיים שידורה, נשמעו שמועות דומות מספר פעמים, והן הופרכו במהירות, אבל בלוגרים רבים בחו"ל טוענים שהטענות נראות מוצקות יותר הפעם. מה דעתכם, יש סיכוי?
- כנס האנימה של אמא"י התקיים לפני מספר ימים ורמת ההפקה הייתה מהגבוהות שנראו עד כה. נהניתי מאוד מהתכנים השונים, המחזמר היה מושקע וחביב מאוד, ואפילו השתתפתי באסיפת האגודה. מה אתם חשבתם על הכנס?
- הצעתי את מועמדותי לכיהון בוועד אמא"י והבחירות התקיימו בכנס הנ"ל. בבוקר שלמחרת הוכרז על ארבעה חברי וועד חדשים, אבל בעקבות תיקו בין שניים מהמועמדים האחרים, עדיין לא פורסם הנבחר החמישי. תחזיקו לי אצבעות.
- חברת Bandai הכריזה על הקמת ערוץ הפצה ושידור אנימה אונליין שישדר תכנים מסויימים ויהיה זמין לתושבי אירופה ואסיה ולא רק לתושבי ארה"ב או המזרח הרחוק. כמה תהיו אתם מוכנים לשלם עבור חודש של אנימה?
- אותם אנשים ב-Bandai החליטו לבנות דגם גנדאם בגובה 18 מטרים ולהציב אותו בפארק ציבורי על אי מלאכותי קטן בשם אודיבה (Odaiba). רוצים לראות עוד? כנסו לבלוג של נדב שמבלה שנה ביפן.

המשך שבוע מצויין לכולם.

הירשמו לעדכונים ב-RSS

קקי…?

בשנת 1998 התחיל במאי קוריאני בשם ג'ו בוום-ג'ין (Jo Beom-jin) לעבוד על סרט אנימציה באורך מלא (90 דקות), שמהלל התנהגות אנטי-ממסדית אלימה, טירוף חסר שליטה, חוסר היגיון מוחלט והומור פלוצים ברמה הגבוהה ביותר. בסופו של דבר יצא הסרט לאקרנים ב-2006, הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסיאטל ב-2007 והתקבל בחום בקרב חובבי אנימציה בכל רחבי העולם.

הפסקול נוצר ע"י להקת רוק/היפ הופ קוריאנית ולהפתעתי הוא לא רע בכלל. האנימציה ברמה גבוהה מאוד ומוכיחה שוב שהתוצרת הקוריאנית לא נופלת מזו היפנית. מלבד היותו ממתק לעיניים מבחינה ויזואלית נטו, כל סצנות האקשן בו מורכבות מפרטים רבים ומושקעים שמתחברים והופכים ליצירה כוריאוגרפית מהטובות שתראו. יש הרבה רמיזות ליצירות קולנועיות אחרות (מטריקס, ג'רי מגוויאר, מלחמת הכוכבים) והומור למכביר - ולא רק נמוך. הדמויות הראשיות מזכירות בהתחלה את ביוויס ובאטהד, אבל מקבלות אישיות מיוחדת משלהן מהר מאוד. הדמויות המשניות נפלאות גם הן וכולן ביחד יגרמו לכם לבכות מצחוק.

אז אם גם אתם אוהבים אנימציה בכל צורה, אם גם אתם חולים על חוסר היגיון ואלימות מסוגננת, ואם גם אתם רוצים לראות מה קורה כששני עברייני צעצוע מנסים להציל כוכבת פורנו מידיה של כנופית גמדים כחולים עם חיתול על הראש, צפו בסרט הזה. אתם עוד תודו לי.

המשך לקרוא את 'אאצ'י ושיפאק / Aachi and Ssipak'

רוצים אנימציה מטורפת ודמויות מטורפות עוד יותר?

בשנת 2004 הפיק סטודיו Production I.G אנימה הזויה ששברה כל מוסכמה אפשרית בנוגע לאנימציה, עלילה, אלימות, הומור ומין. הסרט בן השעה בוים ע"י הירויוקי אימאשי (Hiroyuki Imaishi) שיצר כמה שנים מאוחר יותר את גורן לאגאן. הסרט הופץ ביפן וב-2008 גם באירופה וארה"ב. הביקורות מגוונות והדעות חלוקות, אבל ניתן לסכם שמדובר באנימה יוצאת דופן בהחלט.

האנימה מטורפת מכל בחינה ומדד. היא בוטה מאוד ולא בוחלת בדמות בעלת מקדח (מוכר לכם מאיפשהוא…?) במקום איבר מין, או גילוי אהבה סוטה בין גיבורי הסרט. גם האלימות באנימה שופעת ומוגזמת. כל זה הופך אותה ליצירה מיוחדת במינה שחלקכם יאהב מאוד וחלקכם ישנא עד עמקי נשמתו. העלילה לא ממש ברורה ומתבהרת רק לקראת הסוף - דבר שלא עוזר כל-כך בהתחשב בקצב הסיפור. הפסקול מצוין ומתאים להלך הדברים באופן קרוב למושלם. הדמויות נעות על הגבול הדק בין הומור עצמי פארודי לבין טירוף חסר היגיון. האנימציה תזזיתית, זוויתית וקשה לעיכול. קרוב לודאי שאם נהניתם מ-FLCL, תהנו גם מהכותר הזה.

אני אהבתי!

המשך לקרוא את 'עלים מתים / Dead Leaves'

טוב, נראה לי שכדאי להזיז פה משהו…

בשנת 1977 התפרסם ספר פרי עטו של הסופר עטור השבחים, פיליפ ק' דיק. בדומה לספריו האחרים, גם כאן הציב אותנו פיליפ בעתיד חלופי, בדיוני וקצת הזוי, וחקר לעומק את החברה האנושית מהיבטים פוליטיים, פסיכולוגיים וחברתיים. בשנת 2006 ביים ריצ'ארד לינקלטר סרט באורך מלא המבוסס על הספר ונעזר בסטיבן סודרברג וג'ורג' קלוני שהיו שותפים להפקה. בסרט מככבים קיאנו ריבס, וינונה ריידר, וודי הארלסון, רוברט דאוני ג'וניור ורורי קוקרן אשר הסכימו להשתתף בהפקה עבור שכר זעום, אבל עבדו קשה והצליחו להעניק לדמויות גוון אותנטי שלא רואים כל יום. הסרט הוצג בפסטיבל קאן ובפסטיבל הקולנוע של סיאטל וזכה לביקורות לא רעות, אבל נחל כישלון חרוץ בבתי הקולנוע ברחבי ארה"ב.

העלילה נפלאה, מסופרת היטב, ומצליחה לשלב בין תמימות משעשעת לאפלה קודרת ומאיימת. בפסקול הסרט נשמעים רדיו-הד ותום יורק, אבל הנעימה המרכזית הולחנה ובוצעה ע"י גרהאם ריינולדס ולהקתו. הסרט צולם דיגיטלית ועובד לאנימציה בשיטת רוטוסקופיה שנתנה לו מראה ייחודי ויוצא דופן. נהניתי מהסרט בצורה בלתי רגילה ואני ממליץ עליו בחום.

המשך לקרוא את 'סורק באפלה / A Scanner Darkly'

השם נשמע לכם מוזר? חכו שתשמעו את הסיפור…

זחלני השחקים היא סדרת ספרים יפנית בת 5 כרכים של הסופר הירושי מורי (Hiroshi Mori) שיצאה לאור בתחילת שנות ה-2000. מספר שנים לאחר מכן, החליטו בחברת Production I.G להפיק עיבוד אנימה לסדרה ולשם כך גייסו את הבמאי הנערץ ממורו אושיאי (הרוח במעטפת, פטלייבור, אחוות הזאבים ועוד). עובדה זו הייתה למעשה הסיבה העיקרית שמורי נתן את אישורו לעיבוד היצירה. את התסריט כתב צ'יהירו איטו (Chihiro Ito) ועל עיצוב הדמויות היה אחראי טטסויה נישיו (הרוח במעטפת, פורי קורי, גורן לגאן, ועוד). הסרט הופץ ביפן על ידי סניף של Warner Bros, הופץ בעולם על ידי Sony Pictures וזכה לביקורות מעולות ופרסים מסוגים שונים.

הסרט באורך 121 דקות ואין רגע אחד מבוזבז. העלילה לא איטית, אבל חושפת פרטים לגבי הדמויות ועברן בשלבים מאוחרים. אפשר להרגיש את ההתפתחות, אבל צריך להיות קשוב וסבלני. עיצוב הדמויות מזכיר מאוד את האנדרואידים של ה"רוח במעטפת". תווי הפנים שלהם לא מושקעים וזה נראה מכוון. לעומת זאת, האנימציה של הסביבה והרקעים מרהיבה ומפורטת ברמות שאני עוד לא ראיתי. קרבות האוויר מציאותיים מאוד - האנימציה מדהימה, העריכה וחיקוי זוויות צילום נעשו באופן מציאותי מאוד והאינגריש כמעט לא מגוחך. הטכנולוגיה מפותחת קצת יותר משלנו, אבל לא מושכת יותר מדי תשומת לב. הפסקול יפהפה (גם הוא זכה בפרס) והגיע לחנויות הרבה לפני ה-DVD של הסרט.

אל תעזו להחמיץ!

המשך לקרוא את 'זחלני השחקים / The Sky Crawlers'

סאטושי קון מוכיח פעם נוספת שהוא קרוע בשכל.

בשנות התשעים המוקדמות, החלו לעבוד על עיבוד Live Action של סיפור של יושיקאזו טאקוצ'י (Yoshikazu Takeuchi) בשם "כחול מושלם". לרוע המזל, רעידת אדמה שהתרחשה ב-95 הרסה חלק גדול מהסטודיו וכילתה את תקציבו המיועד. בניסיון להציל את המיזם, הוחלט להפיק עיבוד OVA ולבימויו נבחר סאטושי-קון. סאטושי חשב שהעלילה המקורית לא מעניינת מספיק וקיבל אישור לשנות אותה מעט. התוצאה יצאה לחנויות בשנת 1997 והייתה הצלחה בקרב הצופים. זו למעשה האנימה הראשונה שהכניסה את שמו של סאטושי-קון לתודעה הציבורית.

פסקול מהפנט, אנימציה ייחודית ודמויות שאין באף יצירה אחרת, הופכות את האנימה לסרט מתח ואימה מצוין. בדומה לפפריקה ולשגעון רדיפה, מדובר בסיפור המנסה לטשטש את הגבול בין עולם המציאות ועולם הדימיון, ולהציג את דרכי ההתמודדות של הדמויות עם המצב. היחסים שהדמויות מפתחות עם דמויות אחרות ועם עצמן, הם אלו שמקדמים את העלילה. למרות שהסרט נוגע בנושאים רחוקים מאוד מהצופה הממוצע, ניתן להבין בקלות את הדמויות, אבל החוויות שהן עוברות וראייתן דרך עיניהן בלבד, מצליח להשאיר את הצופה בחוסר וודאות כמעט מוחלט.

הסרט מדבר על אדם שאינו בטוח בשפיותו שלו.
עד שתגיעו לסופו אתם עלולים לשאול את עצמכם את אותה שאלה.

המשך לקרוא את 'כחול מושלם / Perfect Blue'

שבוע טוב לקוראי הבלוג,

מספר הכותרים המופיעים ברשימות ה-"Currently Watching" וה-"Plan to Watch" ב-MAL שלי הולך וגדל. אני מניח שזה אחד היתרונות בעבודה שקשורה לאינטרנט ומשמרות בשעות לא הגיוניות. Casshern Sins מתחילה לספק תשובות לשאלות החשובות, Hajime no Ippo לא רעה בכלל (התחלתי ופשוט לא הצלחתי להפסיק), ו-Ride Back היא אנימה נפלאה כמעט מכל בחינה (כן כן).

אבל כל הסדרות האלה רק מעבירות את הזמן בכיף. לפני מספר שבועות הגיע הרגע לו ציפיתי כמעט שנה שלמה וסדרת המתח "אבודים" חזרה למרקע. ההתרגשות בתחילת כל פרק והפרפרים בבטן שלא מפסיקים עד סופו, הופכים את הצפייה לחוויה מענגת שלא משתווה לאף סדרה אחרת שראיתי. העובדה שאני קם מוקדם בבוקר בשביל לתרגם את הפרק השבועי גם תורמת לא מעט להתרגשות.

עכשיו אחדול מדיבורים מיותרים על עצמי ואפנה לחדשות מהעולם ובכלל.

המשך לקרוא את 'פוסט עדכון מס' 9′

עוד אחת מהיצירות המרהיבות והקצרות שגורמות לנו לחשוב קצת.

בשנת 2006 יצר יאסוהירו יושיורה (Yasuhiro Yoshiura) אנימה קצרה בת 25 דקות. היא התפרסמה בזכות אנימציה מדהימה שאוירה ידנית ועברה עיבוד ממוחשב. השימוש בטכניקה הזו נתן חופש מוחלט לדימיון הפנטסטי של היוצר. בשנה האחרונה עלה שוב שמו של יאסוהירו כשהחל שידורה של אנימה נוספת פרי עטו, Eve no Jikan.

ב-Pale Cocoon הוא ניסה לשוות לעתיד מראה מנוכר, אובדני וחסר תקווה, והצליח במידה לא רעה בכלל. עדיין קשה לקרוא לזה סייברפאנק, בעיקר מהסיבה שמישהו התאמץ להשאיר את הצופה באפלה עד הדקה האחרונה. זה בא לידי ביטוי בעלילה, בהתקדמות הסיפור ובפיתוח הדמויות, ואפילו פגם בסיום. הפסקול מושקע, אבל שמעתי טובים יותר.

אתר הסטרימינג CrunchyRoll מאפשר את הצפייה באנימה בחינם, אם אין לכם כוח או יכולת לרכוש את ה-DVD.

המשך לקרוא את 'מעטפת חיוורת / Pale Cocoon'

הזיה או מציאות… זה בכלל משנה?

בשנת 2004 פרסם סטודיו Madhouse אנימה חדשה פרי עטו של היוצר המשובח, סאטושי קון (Satoshi Kon). לדברי היוצר, במהלך עבודתו על סרטיו הקודמים (Perfect Blue, Millennium Actress, ו-Tokyo Godfathers), נותרו באמתחתו רעיונות רבים ומשונים שאותם רצה להציג ולחקור, ולכן החליט להפיק מיני-סדרה בת 13 פרקים שתעלה את הרעיונות על המסך. על האנימציה היה אחראי מסאשי אנדו (Masashi Ando), שהיה שותף ליצירות העבר של סאטושי קון עצמו, ותחת ידיו עברו גם יצירות ענק כמו הנסיכה מונונוקי והרוח במעטפת. מספר חודשים בודדים לאחר שידור האנימה, רכשו Geneon את זכויות ההפצה בארה"ב.

כמו רוב יצירותיו של סאטושי קון (גם פפריקה שלו), האנימה בוחנת את הרוח האנושית כשהיא ניצבת בקו הגבול בין מציאות לדימיון. האנימה הייתה מקבלת תואר בריינפאק רשמי, אילולא היה היגיון מובהק בהתקדמות הסיפור ובמסתורין שמאחוריו. האנימציה מצוינת ומתאימה מאוד לעלילה וכך גם הדמויות ודרך פיתוחן. כל פרק מפגיש אותנו עם דמות חדשה ומציג את דרך התמודדותה עם המצב הנתון, דבר שמאפשר פיתוח דמויות נרחב מאוד שנדיר לראות בסדרות קצרות, אבל עובד פה מצוין. הפסקול מאוד מיוחד ומתחיל בנעימת פתיחה מטמטמת חושים שכנראה הולחנה ע"י חולה נפש.

שימו לב לכל פרט קטן בעלילה. אפילו לשמות הדמויות יש משמעות.

המשך לקרוא את 'שיגעון רדיפה / Paranoia Agent'